אילוץ או תירוץ?


עם תחילת דרכי בתחום ניהול הידע, קיבלתי במתנה מחברת ניהולים שהעסיקה אותי כיועצת, מתודולוגיה להקמת סביבת

ידע בארגון. עברו כמעט עשר שנים מאז שהתבוננתי בה לראשונה ועד היום, שנים בהם צברתי לא מעט קילומטראז בליווי תהליכי ניהול ידע בארגונים. בכל פעם שאני חוזרת להתבונן בה, אני נוכחת מחדש עד כמה, בו זמנית, היא נכונה ולא נכונה. נכונה - כי היא מבוססת על המציאות. לא נכונה - כי היא נאלצת להתמודד איתה.

כלומר, דווקא מתוך המקומות בהם אני מציגה את המתודולוגיה ללקוחות ומקבלת מבטים שרומזים לי שאני חיה בסרט ושכאן בארגון זה לא יעבוד, המתודולוגיה הזאת חייבת להשתמר. נכון שמאמצעים לה שינויים, גרסאות, מחליפים בסדר השלבים, מקצרים קצת, כאן מדלגים, פה חוזרים אחורה, כי יש מתודולוגיה ויש מציאות. אבל ברובה, היא עובדת. ואם יש אילוצים שלא מאפשרים לנו לבצע חלקים ממנה, כדאי שנבחן אותם טוב טוב ונבדוק, האם מדובר באילוץ או תירוץ.

"המנהל הזה עסוק מדי, אין סיכוי שייפגש איתי" - אילוץ או תירוץ? אם כמנהלי הידע או אלו שמתניעים יוזמה כזאת לא עשיתם בעצמכם את מירב המאמצים להיפגש עם המנהל הלקוח, זה תירוץ. קבעו פגישה עם המנהל. אל תסתפקו במייל, או ב"נפגשתי איתו כבר כשנכנסתי לתפקיד". אין היענות? אילוץ. אין טעם להתחיל פרויקט ניהול ידע לאוכלוסיית העובדים שתחת ניהולו.

"אין זמן לעשות אבחון" / "לא יפנו לנו את העובדים" - תירוץ. אם לא יפנו לכם את העובדים עכשיו כדי לברר איתם צורכי ידע מרכזיים, אותם עובדים גם לא יתפנו אחר כך כשסביבת הידע תעלה לאוויר. עשו את מלוא המאמצעים כדי להסביר זאת למנהלים. לא הצלחתם? אילוץ. אל תתחילו את הפרויקט בלי לדעת מהם צורכי הידע של קהל היעד שלכם.

"אין מי שיכתוב" / "אין מי שיעבד את הידע" - תירוץ. ידע שלא מעובד לתוכן, מתומצת, מונגש, אינו שמיש. אל תוותרו על איש או אנשי תוכן בארגון. אם לא מקצים לכם מישהו מהארגון, היעזרו בנותני שירותים חיצוניים. אם יש מישהו פנימי אפילו ברבע משרה, הגדירו את היקף התוכן שיש לעבד באופן פרופורציונלי, וקחו בחשבון שהתהליך הוא הדרגתי - בכל פעם קצת. אם אין תקציב לאף אחד מהנ"ל, זה בהחלט אילוץ. אל תתחילו את הפרויקט.

מבוסס על הרצאה "הקמת סביבת ידע בארגון - מתודולוגיה אל מול מציאות" שהעברתי בכנס ניהול הידע השנתי, 10.3.16


פוסטים
פוסטים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.